רש"י על ירמיהו ט״ו:ד׳

« רש"י על ירמיהו ט״ו:ג׳ רש"י על ירמיהו ט״ו:ה׳ »

1 וּנְתַתִּ֣ים לזועה לְזַעֲוָ֔ה לְכֹ֖ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֑רֶץ בִּ֠גְלַ֠ל מְנַשֶּׁ֤ה בֶן־יְחִזְקִיָּ֙הוּ֙ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֔ה עַ֥ל אֲשֶׁר־עָשָׂ֖ה בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

פירוש רש"י על ירמיהו ט״ו:ד׳

1 לְזַעֲוָה. מִגִּזְרַת ״לֹא קָם וְלֹא זָע״ אסתר ה:ט; וּכְמוֹהוּ גַּאֲוָה מִגִּזְרַת ״גֵּא מְאֹד״ ישעיה טז:ו:

2 לְכָל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. כָּל הַשּׁוֹמֵעַ רָעָה שֶׁבָּאָה עֲלֵיהֶם, יָזוּעַ:

« רש"י על ירמיהו ט״ו:ג׳ רש"י על ירמיהו ט״ו:ה׳ »